אחד האתגרים הגדולים שניצב בפני טבעונית הוא הסיטואציות שבהן מונחים נשנושים או קינוחים על השולחן. מזה שנים שאני לא יותר מדי משתגעת על מתוק, אבל לא רק מתוק הוא האתגר. מעשה שהיה כך היה.
אחרי ארוחת צהריים דשנה עם המשפחה של הבנזוג, הוחלט ללכת לבית קפה בשביל הקינוח. המשפחה התגלגלה לבית קפה מאוד נחשב בתל אביב, שלא אזכיר את שמו מכיוון שבתור טבעונית אינני מעוניינת לעשות לו יחסי ציבור. כדי לבחור קינוח היה צריך לגשת לאקווריום התצוגה. ניגשתי עם הבנזוג ושאלתי את המוכרת/מגישה/מלצרית החביבה אם יש קינוחים טבעוניים, בלי ביצים. היא חייכה אלי חיוך שלא היה מתנצל ואף באותו רגע הוא נראה לי מעט שמח לאיד, ואמרה שלא, ושבנוסף לכך כל הקינוחים הם חלביים.
חזרנו לשולחן. המשפחה-של הזמינה כמה וכמה קינוחים, וכולם הזמינו קפה לסוגיו השונים. הבטתי בתפריט והחלטתי לקחת חליטת פירות יער במקום, בגלל השאיפה למעט בצריכת קפאין (קפה אחד בבוקר זה כל מה שאני צריכה) וגם כדי לעכל בנוח את הסעודה שממנה באנו.
השולחן התמלא בעוגות למיניהן, ובני המשפחה-של חילקו אותן וסעדו ועשו רעשים שונים ומגוונים של שביעות רצון מהטעמים שהוגשו להם. אני קיבלתי קנקן גדול של תה בצבע ורוד אדמדמם יפהפיה, וספל קטן לצידו. המתקתי את המשקה במעט סוכר חום, ולגמתי. פי נתמלא טעמים מופלאים, מתקתקים, פירותיים וקסומים. הבטתי בכולם זוללים את הקינוחים המגוונים, וחשבתי לעצמי, בהפתעה גמורה, שאני בכלל לא מקנאה. זכרתי את התחושה שהייתה לי אחרי אכילת עוגה מתוקה מאוד, את כאב הראש הראשוני מזריקת הסוכר, את תחושת החרטה שתמיד ליוותה את התהליך. וכמובן שהפעם גם חשבתי על החלב שנמצא בתוך הלכעורה (טעות האיות מכוונת) מטעמים הללו, מניין הגיע ולמי למעשה היה מיועד. החליטה שבכוסי הייתה מתוקה וטעימה, ולגמתי ספל אחרי ספל אחרי ספל (קיבלתי כמות נדיבה שהספיקה לחמישה ספלים, אבל השלישי כבר הספיק לי). כשכולם סיימו את הקפה ואת העוגות אני עדיין לגמתי את החליטה שלי, והרגשתי סיפוק ושביעות רצון כמו שאף עוגה, מאפה או קינוח לא הסבו לי מימי. צלחתי עוד אירוע חברתי בשמירה על ההחלטה שלי, ולא רק שלא הרגשתי מבודדת או מסכנה – הרגשתי מסופקת ושלווה.
אז כן, כשבמסיבת פורים בעבודה הגישו עוגות ובורקסים באמצע הבוקר, לא נגעתי בהם. התגובה הראשונית של מסכנות ורחמים עצמיים עברה כל כך מהר שבקושי הרגשתי אותה. הבנתי שבבחירה שלי, שבעקבותיה אני נמנעת מנשנושים שכאלה, גורמת לי להעניק לעצמי הפתעות וטעמים שלא רק מרוממים גוף ונפש, אלא גורמים לי לחייך אל העולם.
ואגב, יש אינסוף מתכונים לקינוחים טבעוניים מעולים, והכול בהינף חיפוש בגוגל. אז נא ללבוש סינרים, לחמם תנורים, ולהתפנק.
עלמה וילמה 